קמפיין me too מוכיח: כדאי לדבר על הטרדה מינית


קמפיין me too מוכיח: כדאי לדבר על הטרדה מינית


מה מביא כ-5 מיליון איש ברחבי העולם לשתף מסר קצר, בעל שתי מילים, ביום אחד אקראי באוקטובר 2017? זה התחיל בפוסטים שנקשרו לפרשות ההטרדות והתקיפות המיניות של המפיק והבמאי ההוליוודי, הארווי וינסטין, והמשיך בעדויות נוספות של שחקניות אמיצות שהחליטו לשתף את שאירע להן וחתמו בהאשטאג MeToo.

במהרה הביטוי החל להתגלגל ברשתות החברתיות כשהוא סוחף אחריו עוד ועוד נשים מפורסמות מרחבי העולם שהחליטו להיחשף באומץ ולהודות שגם הן נפלו קורבן להטרדה מינית, תקיפה מינית או מעשים מגונים.


ממדי התופעה נחשפים

העדויות זרמו ללא הרף, חצו מדינות ויבשות וגם תעשיות – לא רק בהוליווד ובתעשיית הקולנוע אלא גם באקדמיה, בפוליטיקה ובתקשורת. גם נשים "מן השורה" מילאו את דפי הרשתות החברתיות בעדויות על הטרדה מינית בעבודה כפי שחוו אותן בעצמן.

התופעה המתפשטת זכתה לשם "קמפיין Me Too", ומגזין טיים אף הכתיר באותה השנה את הנשים המפורסמות ששיתפו את העדויות שלהן כ"איש השנה של 2017" בזכות הסולדיריות והקהילה שיצרו עבור כל הנשים בעולם לצאת החוצה עם סיפורי ההטרדות המיניות שלהן.

מה שהתחיל בעדויות של נשים מפורסמות הפך עד מהרה לעדויות אישיות של מכרות וחברות. החוויות האישיות של ההטרדות המיניות השמיעו קול אישי חזק וצורם שאי אפשר יותר להתעלם ממנו. בשלב מאוחר יותר גם גברים הצטרפו לקול המחאה כשהם משתפים בעדויות על הטרדות ותקיפות מיניות שעברו וגם כקולות הנותנים רוח גבית למחאה.


לא עוד בושה, לא עוד טיוח

קמפיין #MeToo נחל הצלחה היסטורית בשני מישורים משמעותיים מאוד, שניתן היה להבחין בהם די מהר: נשים לא מתביישות יותר ומסתירות את ההטרדה המינית או התקיפה שעברו, וגברים נתקלים לפתע בתמרור אזהרה אדום בוהק: התנהגות לא נאותה הכוללת את כל מה שמתואר בחוק למניעת הטרדה מינית לא תושתק יותר. ההטרדות עלולות להיחשף בפומבי, והתפוצה הרחבה של הרשתות החברתיות לא תאפשר למטרידים להסתתר ולקוות שהסערה תחלוף.


קמפין מי טו בישראל

כהמשך לגל העולמי גם בישראל שיתפו נשים רבות במקרים של תקיפות והטרדות מיניות. עדויות רבות נחשפו בתקשורת ותופעת המי טו התקבעה בתודעה הציבורית הישראלית. בין השאר נחשפו שמות מטרידים רבים שהיוו אושיות תרבות ידועות: חיים יבין, אלכס גלעדי, דן מרגלית, משה איבגי, חיים רמון, גבי גזית ועוד. חלקם נתנו את הדין וחלקם השעו עצמם מפעילות ציבורית או תקשורתית. חשיפה אמיצה זו של נשים מוכרות איפשרה רוח גבית לחשיפת התופעה גם בקרב נשים וגברים שאינם נמצאים במעמד ציבורי.


ומה צופה העתיד?

ניכר כי היחס החברתי להטרדות מיניות עובר שינוי משמעותי בזכות זעקת הקמפיין. אם בעבר היו מתקבלות התנהגויות מסוימות בסלחנות וקריצה, היום המודעות והשיח הגובר בנושא מביאים לגינוי ולפעולה. ככל הנראה, בעתיד יהיו מי שבכלל יחשבו פעמיים אם להטריד מינית או להתנהג בתוקפנות מינית, לא רק בגלל הפחד מהחוק אלא עקב ההשלכות הציבוריות שבכך.