להסיט מבט או להסתכל לאחריות בעיניים?


להסיט מבט או להסתכל לאחריות בעיניים?

זו רק סימולציה?

באחת מתמונות התיאטרון בסדנה אנחנו מציגים סצנה בין נועה ומתן (דמויות פיקטיביות), שני חברים לעבודה. במהלך השיחה מתן מחמיא לנועה על סרטון "מקסים" שלה שנשלח אליו.

כשנועה מנסה לברר את תוכן הסרטון מתברר לה שזהו סרטון ישן שלה, סרטון שבן זוגה לשעבר צילם, ושהיא לא בדיוק זוכרת את תוכנו. אחד מאותם סרטונים יומיומיים שאנחנו מצלמים כדי לתעד רגע בחיים.

כשמתחוור לה שבסרטון יש רגע קצר בו היא נראית חשופה נשמעות תגובות בקהל. בתשובה לשאלתה אם מתן שיתף אדם נוסף בסרטון הוא עונה כי הוא "לא בטוח...לא זוכר...". גם כאן נשמעות תגובות מהקהל. שלא לומר זעקה.


תיקון חשוב לחוק

לחוק למניעת הטרדה מינית התווסף תיקון המתייחס נקודתית להפצה של תכנים בעלי אופי מיני באמצעי המדיה השונים וברשתות החברתיות. לשון החוק קובעת כי ״פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום״ נחשב גם הוא להטרדה מינית. התיקון לחוק עונה על צורך משמעותי בנושא ההטרדות המיניות - אנחנו מנהלים את חיינו גם ברשתות החברתיות ועלולים לחוות, גם שם ,הטרדה מינית.

בשיח שנוצר אחרי הסצנה עלו תגובות, חלקן קשות. ההזדהות עם נועה מייצרת הבנה מלאה שנגרם לה עוול.

אין ספק שבן זוגה לשעבר של נועה פעל כדי לפגוע בה וניתן לפעול כדי להפסיק את ההטרדה בעזרת החוק. אבל הדגש המשמעותי שאנחנו מציבים כאן הוא על מתן, החבר לעבודה.


אחריות ובחירה

העובדה שהוא שיתף והפיץ את הסרטון בפני אנשים או עובדים נוספים הופכת אותו לשותף פעיל להטרדה מינית. הדבר משול לסיטואציה בה איש או אישה מוטרדים מינית במרחב הציבורי והסביבה לא רק שאינה מתערבת ועוצרת את ההטרדה אלא אף לוקחת בה חלק פעיל. ההכרה שכל עובד עלול למצוא את עצמו (גם עפ״י החוק) שותף פעיל להטרדה מינית רק בעצם הפצת סרטון מחוללות שינוי משמעותי בקרב העובדים במהלך הסדנה.

באופן טבעי התחושות שעולות בקרב מוטרד או מוטרדת בעקבות מקרה כזה הן קשות: תחושה של אשמה, בושה ופגיעה כללית בתפקוד. זהו כמובן אתגר קשה להתמודדות אך בתהליך משמעותי ותומך ניתן להתאושש ולהחלים ממקרה שכזה.

לפרטים נוספים ולהזמנת סדנאות פנו אלינו.

עוד על חוסן נפשי והתמודדות עם הטרדות מיניות קראו כאן